מאמרי תיקון המידות מספר הזוהר
בגמרא (ראש השנה יז, א) נאמר: "אמר רבא: כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו על כל פשעיו". רש"י מפרש שהכוונה לאדם שאינו מחזיר רעה תחת רעה, אלא סולח ומוותר. כתוצאה מכך, גם מידה כנגד מידה פועלת לטובתו, והדין אינו מחמיר עמו.
הגאון רבי אלעזר אזכרי זי"ע בספר חרדים (פרק עג) מוסיף כי האדם צריך לשאול את עצמו: מדוע לסבול ייסורים בעולם הזה ובעולם הבא על עוונותיו? עדיף לו לשאת חרפה ולשתוק. ייסורים אלו מטהרים את נפשו ומביאים לה תועלת. וכך נאמר בגמרא (שבת פח, ב): "הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים בייסורים – עליהם הכתוב אומר 'ואוהביו כצאת השמש בגבורתו'".
בעל חרדים מסכם כי השמח בייסורים שסבל מחמת חרפת אנשים, עשוי לזכות לכפרת עוונות. ספרים קדושים רבים מדגישים את חשיבות ההנהגה הזו. חז"ל מלמדים: "במידה שאדם מודד – מודדים לו". מי שמוותר וסולח, זוכה גם לרחמי שמיים.
הרב הקדוש מטשערנוביץ זי"ע בספרו סידורו של שבת מבאר כי כאשר אדם משנה את מידותיו ומכוון את כוחותיו השליליים לטובה, הוא זוכה להסיר מעליו השפעות רעות. בספרו באר מים חיים הוא מוסיף כי תיקון המידות יכול להפוך דין לרחמים.
הרב הקדוש מפולנאה זי"ע בספרו כתונת פסים (פרשת אמור) מדגיש: "מידות טובות הן יסוד הכול". רבנו יונה מפרש את הפסוק "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין" (משלי יז, טז) – אדם ללא מידות טובות אינו יכול לרכוש חכמה אמיתית.
בספר תולדות יעקב יוסף (פרשת שלח) מובא בשם רבנו מהר"ח ויטאל זי"ע (שער הקדושה), שכל המידות הרעות נובעות מארבעת היסודות של הנפש מצד הרע. לעומת זאת, ארבע מידות טובות שורשן בקדושה. אדם הנלחם ביצרו ומתקן את מידותיו נקרא צדיק. כך גם אמר הרב הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע: "תכלית האדם היא לתקן מידותיו".
יהי רצון שנזכה לתקן את מידותינו, לטהר את נפשותינו ולקרב את גאולתנו במהרה, אמן.
אם אתם רוצים לקחת חלק בזיכוי הרבים לחצו כאן
תיקון המידות על פי סדר ספירת העומר לחצו כאן
