האדרא זוטא נדפסה בספר הזוהר בפרשת האזינו,
מדף רפ"ז ע"ב ועד דף רצ"ו ע"ב.
חיבור האדרא זוטא נדרש ביום הסתלקותו של רשב"י.
זה היה שעת רצון גדולה, עם גילוי שכינה.
ניתנה לו רשות לדרוש בסודות השתלשלות והתפשטות האורות העליונים
את דרושי האדרא זוטא באו לשמוע הקב"ה והשכינה.
הצטרפו גם כל נשמות הצדיקים שבגן עדן.
בפרט: נשמת רב המנונא סבא וסביבו שבעים צדיקים –
כנגד שבעים סנהדרין.
גם נשמת רבי פנחס בן יאיר באה.
כולם יצאו ממשכנם שבגן עדן ללוות את נשמת רשב"י.
את הדרושים דרש רשב"י לבדו,
בפני ששת חבריו שנשארו מהאדרא רבא.
חכמים נוספים באו לבקרו – אך לא נכנסו.
לא יכלו לשאת את אש השכינה שסבבה את המעמד.
רשב"י העיד: כל ימיו השתוקק לראות את יום זה.
זה היום שבו השיג וגילה מה שלא הורשה לו כל חייו.
בסודות שגילה – עשה עטרות רבות לכבוד הבורא יתברך.
רשב"י נסתלק במיתת נשיקה.
היה בעיצומה של דרשה בפסוק:
"כי שם ציווה ה' את הברכה – חיים עד העולם".
אור השכינה האיר פניו עד שלא יכלו החברים להביט בו.
אשרי חלקו, זיעוכי"א.
הקדמונו בזה המקובל הריא"ז מרגליות ובנו ר' שלמה אליעזר זצ"ל.
בליקוטים נאים מכתבי האריז"ל, מקובלים והחיד"א.
לצורך קיצור נעתיק כאן את רשימת הימים המסוגלים לעסוק באדרות:
לילות ראש השנה,
יום הכיפורים,
הושענא רבה,
ליל שביעי של פסח,
ליל חג השבועות,
יום ל"ג בעומר.
וכן על קבר רחל ע"ה – שלוש פעמים בשנה:
בין המצרים, בחודש אלול, בעשרת ימי תשובה.
ועל קבר שמואל הנביא ע"ה – בליל פטירתו.
גם ביום היארצייט של נפטר – טוב וחשוב לעסוק באדרות
לעליית נשמה.
המקובל רבי אברהם אזולאי, זקנו של החיד"א,
מביא בשם הרב אברהם גלאנטי בספרו "אור החמה" על האדרא דמשכנא (משפטים):
"אפילו עוד היום – אחר שנפטר רשב"י,
כל זמן שאנו עוסקים בדברי האדרא,
אתעטר – בא רבי שמעון מגן עדן,
מעוטר כמלך בעטרותיו בראשו,
ויושב בגוון", עכ"ל.
