זמן הלימוד של קבוצת האברכים הלמדים בכוללים שלנו הוא בזמן המובחר ביותר ביממה שהוא אחרי חצות הלילה הזמן שעליו הזוהר הקדוש מדבר בכמה מקומות שהוא נשגב ולמעלה מהכל ולהלן כמה מקורות מספר הזוהר אודות זמן הלימוד הזה ודרך זה יובן מהי מעלת החזקת אברכים הלמדים בשעות אלו:

וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְכָל אוֹתָם הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּתוֹךְ גַּן הָעֵדֶן כֻּלָּם מַקְשִׁיבִים לְקוֹלָם, וְחוּט שֶׁל חֶסֶד נִמְשָׁךְ עֲלֵיהֶם בַּיּוֹם, שֶׁכָּתוּב (תהלים מב) יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירֹה עִמִּי.

זוהר פרשת לך לך (דף צב עמוד א)

פירוש: אדם שלומד תורה בלילה, במיוחד לאחר חצות, זוכה שביום יימשך עליו חוט של חסד מיוחד מלמעלה. 

הלימוד בלילה אחרי חצות הוא בזמן הרחמים הגמורים בלי עירוב של דין. והשפעת הלימוד הזה נמשכת על הלומדים והוא נחשב לזמן ייחודי שבו נשמות ועולמות עליונים זוכים יותר להשפעה,

ולכן המשפיע מכספו להחזקת אברכים הלומדים בלילות זוכה מנגד להשפעה חוזרת של רחמים עליו ועל יקיריו, זאת מלבד הנחת רוח שהוא עושה לנשמת הנפטר שלשמו הוא מקדיש את הלימוד.

נִכְנְסוּ לַבַּיִת רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי אַבָּא. כְּשֶׁנֶּחֱלַק הַלַּיְלָה בַּחֲצוֹת, קָמוּ לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה. אָמַר רַבִּי אַבָּא, עַכְשָׁו וַדַּאי הִיא עֵת רָצוֹן לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וַהֲרֵי פְּעָמִים רַבּוֹת הֵעַרְנוּ אֶת זֶה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשָׁעָה שֶׁנֶּחֱלָק הַלַּיְלָה, נִכְנָס בֵּין אוֹתָם הַצַּדִּיקִים בְּגַן עֵדֶן וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהֶם. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בְּאוֹתוֹ זְמַן. 

זוהר פרשת תרומה (דף קע"ג ע"ב)

ספר הזוהר מתאר שבלילה, כאשר העולם שוקט מההמולה והרדיפה אחר התאוות, 

נשמות הצדיקים מתעלות, והעוסקים בתורה בזמן הזה זוכים על ידי זה להתחבר לאור א-לוקי עליון. וכשם שהצדיקים זוכים לקרבה יתרה של הקב"ה שנקראת "שעשוע" (שהוא מעלה גבוהה יותר מ"תענוג"), כך זוכים הלומדים אברכי הכולל להשפעות עליונות וחיבור אל הצדיקים בעולם העליון שנאמר: וְיָסְפָה פְּלֵיטַת בֵּית־יְהוּדָה הַנִּשְׁאָרָה שֹׁרֶשׁ לְמָטָּה וְעָשָׂה פְרִי לְמָעְלָה: (ישעיהו לז ,לא).

ולכן התורם לאברכים הלומדים בלילות זוכה להיות שותף לייחודים עליונים והוא עילוי נשמה גדול לנפטר שבגינו תרם, ובוודאי שזכות הצדיקים בגן עדן תעמוד לו ולנשמת יקיריו.

בספר הזוהר , זוהר חדש מדרש הנעלם איכה כתוב על השכינה הקדושה שהיא כללות נשמות ישראל שנכנסת בחצות לבית קודש הקודשים שבבית המקדש שנחרב, וכך כתוב: בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִכְנֶסֶת לְתוֹךְ אוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה שֶׁל צִיּוֹן, מְקוֹם בֵּית קָדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים, רוֹאָה אוֹתָהּ שֶׁנֶּחֱרָב, וְנִטְמָא מְקוֹם בֵּית מוֹשָׁבָהּ וּמִטָּתָהּ, גּוֹעָה וּמְיַלֶּלֶת … גּוֹעָה בִּבְכִיָּה וְאוֹמֶרֶת: מִטָּתִי, מְקוֹם מִקְדָּשִׁי, הַמָּקוֹם שֶׁל הַמַּרְגָּלִיּוֹת הַטּוֹבוֹת וכו'…. בַּעִִלִי בַּעְלִי, אֵיפֹה פָּנִיתָ? כָּעֵת הוּא הַזְּמַן שֶׁהָיִיתִי מַשְׁגִּיחָה בְּךְ. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּכָל צַד – וְאֵינְךְ. 

במאמר זוהר הקדוש הזה, מתואר באריכות על צער השכינה מפאת הריחוק מה' יתברך הנקרא "בעלי" , צער שנובע מחורבן הבית. ובצער הזה כלול כל מיני סוגי הצער שיש לכל אחד ואחד בפרט ובכלל לנו עם ישראל ובכללות לכל העולם, כי הכל הוא על היעדר הייחוד העליון בין הקב"ה לבין השכינה.

ובמקום אחר (זוהר ויקרא סוף דף יז עמוד א' ) כתוב : אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּל זְמַן שֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל (השכינה הקדושה) נִמְצֵאת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁלֵמוּת, בְּשִׂמְחָה, שְׁרוּיוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת וְיוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ לְכָל שְׁאָר הָאֲחֵרִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֵין כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְצֵאת עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּבְיָכוֹל הַבְּרָכוֹת נִמְנָעוֹת מִמֶּנּוּ וּמִכָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים. וְסוֹד הַדָּבָר – בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵין נִמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין בְּרָכוֹת שׁוֹרוֹת עָלָיו, וְלָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֶה וּבוֹכֶה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כח) שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ. וּמַה הוּא אוֹמֵר? אוֹי שֶׁהֶחֱרַבְתִּי אֶת בֵּיתִי וְשָׂרַפְתִּי אֶת הֵיכָלִי וכו'.

וכל מה שכתוב למעלה קורה משעת חצות עד עלות השחר הוא הזמן המסוגל ביותר לתיקון השכינה. ולכן העוסקים בלימוד הסוד ופנימיות התורה דווקא בזמן הזה הם אלו הנותנים סמך ועילוי לשכינה הקדושה וכפי שכתב רבי משה קורדובירו (זוהר פרשת משפטים ברע"מ דף קיד ע"א) : כי אין סעד וסמך לשכינה אלא בסודות התורה ובסוד היחודים הנסתרים, וכל מה שיאמר כאן מסודות והענינים הכל היה כוונתם ליחד את השכינה ולסעדה בגלותה, עד כאן לשונו. 

ולכן לפי כל האמור לעיל בוודאי שהנוטל חלק בהחזקת אברכים המוסרים נפשם מנגד לעסוק בלימוד תורת הסוד בזמן המובחר ביותר של היממה, זוכה לטול חלק משמעותי בסמיכת השכינה ולסעדה בגלות החל הזה שעדיין הבית חרב, ובוודאי שעל ידי זה יזכה להמשיך נחת רוח גדולה לנפטר שלשמו מקדיש את הלימוד, וכן יהיה לו ברכה הצלחה ושמירה מעולה בכל דרכיו.