מעלת התפלה והשבח , לשמע אל הרנה ואל התפלה, רנה זו תפלה
רנה זו תפילה – השמחה שבתפילה
חז"ל במסכת ברכות (לא ע"א) דרשו את הפסוק בספר מלכים (א – ח, כח): "לשמע אל הרנה ואל התפילה". הגמרא מפרשת: "רנה – זו תפילה של שבח, תפילה – זו בקשת צרכים". רש"י מסביר כי רנה היא תפילת שבח, ואילו תפילה מתייחסת לבקשת צרכיו של האדם.
בברייתא שם נאמר שאין להתפלל מתוך עצבות, אלא מתוך שמחה של מצווה. רש"י מוסיף כי השמחה נובעת מדברי תנחומים שבתורה, כמו גאולת מצרים או תהלה לדוד. רבנו יונה מסביר שהתפילה בשמחה מתאימה את האדם לעבודת הבורא, משום שהיא מרוממת את רוחו. גם השכינה שורה מתוך שמחה, כפי שנאמר: "ועתה קחו לי מנגן".
בספר אורחות צדיקים (שער השמחה) נכתב:
"בעת שיעשה המצוות ישמח בלבו על שזכה להיות עבד למלך עליון…".
אברהם ודוד הקדישו את יומם לתורה, היללו את ה' בשירות ותשבחות, והביעו את שמחתם. השמחה מילאה את ליבם ופתחה להם שערים להצלחה בכל דרכיהם. כאשר האדם עובד את ה' מתוך שמחה, הוא זוכה לאור פנימי ולקרבה מיוחדת לבוראו.
רבנו האר"י ז"ל כותב בראש שער הכוונות:
"אסור לאדם להתפלל בעצבון. אם יתפלל כך, נפשו לא תוכל לקבל את האור העליון הנמשך אליו בעת התפילה…".
העצבות בתפילה אינה רק חיסרון – היא פוגעת בקשר עם ה'. כאשר האדם מתפלל מתוך שמחה, הוא זוכה לקרבה מיוחדת לבורא ולשלמות רוחנית.
בספר צוואת הריב"ש (אות קז-ח) מובא משל:
עני המבקש מהמלך בבכייה מקבל דבר מועט. אך שר המשבח את המלך בשמחה, ואז מבקש גם דבר מה – זוכה למתנה גדולה ורבה!
כאשר אדם מתפלל בשמחה, הוא פותח שערים רבים לישועה. עליו לזכור כי תפילתו יוצרת חיבור חי עם הבורא, ולכן יש לו סיבה לשמוח.
בימי החנוכה אנו זקוקים לרחמי שמיים. חג זה מזכיר לנו כיצד עם ישראל התעלה מתוך קשיים וזכה לישועה גדולה. עלינו להתחזק בתפילה מתוך שמחה, כדי שנוכל לראות את חסדי ה' ולהודות לו על ניסיון גם בימינו.
רוצה לקחת חלק בזיכוי הרבים לחץ כאן
