ה' יתברך ברא את העולם הזה כדוגמת העולם העליון. כל מה שיש לנו כאן, יש לו שורש שם. ששת הימים שבהם ברא ה' את העולם מקבילים לששת הספירות העליונות – חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד ויסוד, שעליהם העולם הזה מושתת. השבת, שהיא סיום הבריאה, מקבילה למידה השביעית – המלכות.
השבת אסורה בעשיית מלאכה כי היא מסמלת את סוף כוונת הבריאה – מנוחה. ה' ברא את האדם שיתענג על אור אלוקותו. ביום השבת, אנו מכינים את כל צרכינו מראש, כך שביום השבת נוכל להנות במנוחה ואכילה כאילו כל מלאכתנו עשויה. בכך אנו מייצגים את העולם העליון, שם אין מלאכה, ורק צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה.
ה' יתברך רצה להשפיע מאורו הטוב, אך אדם הראשון חטא כשהוא אכל מעץ הדעת. בכך הוא נפל בעצת הנחש, לדעת את סוד טוב ורע. החטא גרם לשבירה בהארה הגדולה שהייתה קודם לכן. ניצוצות האור התפזרו והיו בירידה רוחנית. כל ירידה היא ירידה רוחנית, לא גשמית, כיוון שהרוחניות הפכה לגשמית.
הניצוצות הקדושים שהתפזרו בעקבות החטא נתלבשו בארבעה יסודות: אש, רוח, מים ועפר. מהיסודות הללו נוצרו כל הבריות. כל בריה מתקיימת בזכות ניצוץ קדוש המחייה אותה. עלינו לברור את הניצוצות ולהחזירם לשורשיהם אל המלכות.
על האדם לתקן את העולם ולברור את הניצוצות על ידי לימוד תורה וקיום מצוות. המצוות מתחלקות ל"עשה" ו"לא תעשה", ודרכם אנו מבררים את הניצוצות. כל מצווה מקשרת את העולם הזה לעולם העליון, ופעולתה מגלה את רצון ה' בעולם הזה.
היהודי מקשר את העולם הזה לעולם העליון דרך קיום מצוות. אפילו מצווה קטנה, כמו נעילת הנעל, מביאה גילוי אלוקי. כשיהודי מקיים מצוות במסירות נפש, הוא ממשיך אור אלוקי ועוזר לברר את הניצוץ האלוקי שבמצווה.
היהודי שמקיים תורה ומצוות מגלה את כבוד ה' בעולם. הוא מקדש שם שמיים ומראה את עליונותו של העולם הזה. מצוות ואהבת ה' הם הדרך לקדש את שמו ולטהר את העולם.
אם אתם רוצים לקחת חלק בזיכוי הרבים לחצו כאן
