חיבור לצדיקים הוא חיבור לכלל ישראל
כאשר גויים מבזים או רוצחים יהודי, כל יהודי מרגיש את הצער הזה.
הצער הזה הוא בעצם צער השכינה.
ככל שיהודי מזוכך יותר, כך הוא מרגיש את צערם של ישראל.
הצדיקים הם אלו המרגישים את צער השכינה ביותר, כי הם מזוככים ביותר.
הם סובלים עם השכינה בצורה עמוקה, כי הצער שלהם גדול פי כמה.
השכינה היא כלל נשמות ישראל, כמו שנאמר: “וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”.
השכינה היא כבוד ה'. הנשמה היא כבוד האדם, חלק א-לוהי מה' שבאדם.
בלי נשמה, האדם הוא רק בשר ודם, כמו בעלי חיים שאין להם נשמה.
כבוד זה הוא כבוד אמיתי, לא כבוד של התפעלות חיצונית, אלא כבוד פנימי.
כבוד הרחוב הוא כבוד פסול, שמחפש תשומת לב חולפת, לא כבוד אמיתי.
הכבוד האמיתי של האדם הוא הנשמה, והייעוד שלה הוא להתרומם בתורה ובמצוות.
כבוד אמיתי הוא הכבוד של הנשמה. הנשמה היא זו שמובילה את האדם לאור החיים.
הכבוד הזה עולה כשיהודי מקיים תורה ומצוות.
כשהכבוד הזה עולה, השכינה, שהיא כבוד ה', עולה גם היא.
הכבוד של ישראל בעולם תלוי בקיום מצוותיהם ובזיקת הנשמה לקדוש ברוך הוא.
כשהשכינה בגלות, ישראל מושפלים. הקרן שלהם אינה מרוממת כמו שהיא צריכה להיות.
הגויים מבזים אותנו ושואלים: “אֵיָּה א-לֹהֵיכֶם?”.
הם לא מבינים למה ישראל נראים שפלים בעולם, אם הם נבחרו על ידי ה'.
לפי שיעור כבוד ישראל, כך כבוד ה' בעולם.
לכן חיבור הצדיקים הם אלו שמרגישים את צער השכינה הכי הרבה.
הם סובלים עם השכינה כי הצער שלהם גדול פי כמה מכל צער אחר.
הגלות משאירה את השכינה מושפלת. כל פגיעה ביהודי היא פגיעה בכבוד ה'.
השכינה והכבוד של ישראל כרוכים זה בזה.
כאשר ישראל נמוכים, כבוד ה' בעולם מושפל.
ככל שיהודי מזוכך יותר, כך הוא מרגיש יותר את צער השכינה.
כשיהודי מרגיש את צער השכינה, הוא ייחד את שמו של ה' באהבה.
הצדיקים הם אלו המייחדים את שם ה' באהבה תמידית.
כשהם מרגישים את צער השכינה, התפילה שלהם נשמעת יותר בעולמות העליונים.
לכן יש להתקרב לצדיקים, שהם המייחדים את שמו של ה' בתפילה.
האהבה בין ה' לישראל היא כאהבת אב לבנו.
הפגם באהבה זו נרגש מאוד בעולמות העליונים.
הצדיקים קרובים להרגיש את האהבה הזו יותר מכולם.
תפילתם נשמעת תמיד לפני ה', כי הם מרגישים את ייחוד השכינה ביותר.
מעלת ישראל נרמזת בירח. כשהירח מלא, כבודם של ישראל ניכר.
כאשר הירח חסר, מעלת ישראל חסרה.
לפי מידת כבוד ישראל, כך כבוד ה' בעולם מתגלה.
כשהירח מלא, כבוד ישראל זורח כמו אור השמש.
הצדיקים שהרגישו את חסרון הירח, יזכו לראות את אור הגאולה.
הם חשים בחסרונו של אור נשמות ישראל.
הם סבלו עם חסרונו של הירח, אך יזכו בשמחה גדולה לעתיד לבוא.
הם יחזו בכבוד ישראל שיאיר כאור החמה בגאולה הקרובה.
