מַאֲמָרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה רפואה מהזוהר
השולחן ערוך (יו"ד סימן שלו ס"א) מביא שהתורה נתנה לרופא רשות לרפא. לא רק רשות, אלא אף מצווה הקשורה לפיקוח נפש. הט"ז מסביר כי הרפואה האמיתית באה מתחנונים לרחמי שמיים, כפי שנאמר: "מחצתי ואני ארפא" (דברים ל"ב, ל"ט). עם זאת, לא כל אדם זוכה לרפואה ניסית. לכן, עליו להיעזר בדרכי הרפואה הטבעיות. הגמרא (ברכות ס ע"א) מוסיפה שהתורה ידעה שהאדם לא תמיד זוכה לרפואה משמיים בלבד. לכן הותר לרופא להשתמש ברפואה טבעית.
הרמב"ן (ויקרא כ"ו, י"א) מלמד כי כאשר עם ישראל בשלמות רוחנית, חייהם אינם כפופים לחוקי הטבע. הברכה האלוקית מסירה מחלות, ואין צורך ברופאים. הוא שואל: "מה חלק לרופאים בבית עושי רצון ה'?" – כלומר, מי שדבק בה' אינו נזקק לרפואה טבעית. הברכה האלוקית שומרת עליו ממחלה.
ספר "באר מים חיים" מסביר כי מחלה נובעת מפגם רוחני בנשמה. כאשר החולה מקבל רפואה, פירושו שתיקון נעשה בשורש נשמתו. רק אז מתבטאת ההחלמה בגוף. גם רפואות טבעיות הן למעשה המשכה של אור הרפואה האלוקי. כאשר הן פועלות, זה סימן שאור זה הגיע למקום הפגום בגוף. לכן, על האדם לזכור שהקב"ה הוא "בורא רפואות". אין לתלות את הריפוי בטבע בלבד.
הבעש"ט מלמד שכאשר אדם חווה צער, עליו להבין שהכול מאת ה'. הקב"ה מעורר אותו לקרוא אליו. אם האדם מחפש רק פתרונות גשמיים, הוא עלול להישאר בצערו. הבעל הטורים מפרש כי מי שמקבל פני שכינה זוכה להבטחת התורה: "והסירותי מחלה מקרבך" (שמות כ"ג, כ"ה).
בל"ג בעומר, יום הילולת רשב"י, מתגלה בעולם מידת "הוד שבהוד". לפי רבי פנחס מקאריץ, מידה זו מביאה הצלה ורפואה לכלל ולפרט. יהי רצון שנזכה לבריאות שלמה בגוף ובנפש, ולרפואה מן השמיים.
אם אתם רוצים לקחת חלק בזיכוי הרבים לחצו כאן
