המתרחק מהקב"ה נענש בסילוק השכינה ממנו ובהסתר פנים פרשת לך לך
ספר הזוהר בפרשת לך לך מגלה לנו שהאדם המתנתק מרצון ה', מסתלקת ממנו השכינה. כשאדם חוטא, הוא יוצר פירוד בין נשמתו לאור העליון. כתוב: "כי תסתיר פניך יבהלון, תוסף רוחם יגועון" (תהילים קד, כט) – כאשר ה' מסיר את השגחתו, האדם נותר לבדו בחשכה רוחנית. הזוהר מלמד כי סילוק השכינה גורם לקשיים ולייסורים, כי אור ה' הוא מקור החיים, והחוטא מנתק את עצמו ממקור זה.
על ידי מאה ברכות שבכל יום פותחים מאה בחינות עליונות להשפעה בכל העולמות
הזוהר הקדוש מבאר שברכות שאדם מברך מדי יום מעוררות שפע רוחני על כל העולמות. כאשר יהודי מברך, הוא פותח שערי שפע מלמעלה, וממשיך אור לכל הבריות. כפי שנאמר: "כל ברכה היא תיקון באצילות, וחיבור אור החכמה במידותיו של המלך". מאה הברכות שתיקנו חכמים הן כנגד מאה השערים שבאצילות, וכל ברכה מחזקת את הקשר בין האדם לשורשו העליון.
עניין השלכת הרן לכבשן האש אחר הצלת אברהם פרשת לך לך
ספר הזוהר מתאר את הניסיון של הרן, אחיו של אברהם. לאחר שאברהם יצא בשלום מהכבשן, שאלו הרן: "עם מי אתה?" הרן השיב שעם המנצח. כשראו זאת, השליכו אותו גם לכבשן, אך הוא לא ניצל, כי אמונתו לא הייתה שלמה. הזוהר אומר: "לית דינא בלא דִּינָא", כלומר, מי שאמונתו אינה מוחלטת, אין לו זכות להצלה ניסית. האמונה באחדות ה' צריכה להיות מוחלטת כדי שתוכל להגן על האדם.
בראות תרח את הצלת אברהם חזר לעשות רצון אברהם לעבוד להשי"ת
לאחר שתרח ראה שאברהם ניצל מכבשן האש, התעוררה בו הכרה באמיתות ה'. ספר הזוהר מתאר כי אור האמונה של הצדיקים מאיר גם לרשעים, ויכול להחזירם בתשובה. תרח הבין שרדיפתו אחרי עבודה זרה הייתה טעות, וחזר בו. נאמר: "כד חמי עובדא דצדיקא, אתער בהון רוחא דתשובה", כלומר, כאשר רואים את מעשיו של צדיק, מתעוררת נשמתם של הרשעים לשוב אל ה'.
אברך ילמד לעילוי נשמת יקריכם בלילה